<h1>ארחות חיים הלכ' תפילה סימנים י"ז—י"ח</h1>
<h2>דף כח:</h2>
מאה [ועשרים] זקני' ומהם כמה נביאים תקנו י"ח ברכות על הסדר (מגילה יז:). ג' ראשונות שבח לש"ית וג' אחרונות הודאה לו אמצעיות שאלה בכל דברים שהם צריכים ליחיד וצבור. ור"ג ובית דינו תקנו ברכת המינים ביבנה משרבו המינים שהיו מצרים לישראל לבקש רחמים עליהם שיכלו. וכתב הב"הג שזה היה אחר מעשה ואמרו ז"ל מנין שאומרים אבות שנא' הבו לה' בני אלים. ולא תמצא מלכות בכל אלו י"ט ברכות. והטעם לפי שאין אומרים מלכות אלא על בריאת העולם ועל המצות כמו מלך שגוזר ונעשה הכל בדבורו. וגזר עלינו לקיים המצות אבל באלו הי"ט ברכות אין להזכיר שום מלכות שאין אנו אלא מתפללין לפניו ומבקשים רחמיו על מה שצריך לנו לחיי הע"הב כן מצאתי, ועוד יש טעם אחר מפני מה אין מלכות בברכה זו לפי שעדיין כשבא אברהם לא נודע מלכותו בעולם ולא היה רק אלהי אברהם. וי"א כי אלהי אברהם מלכות. ורבינו האי גאון [כתב] כי תלך עוזו הוא במקום מלכות וכאלו הוא בתחלה כ"מ. ובברכה זו יש בה מ"ב תיבות כנגד שם בן מ"ב. ע"כ אז"ל שצריך לומר זאת הברכה בכוונה יותר משאר הברכות כמו שנבאר ב"ה: גר המתפלל לפי תלמוד בבלי אם מתפלל בינו לבין עצמו אומר הכי בא"י אלקי ואלקי אברהם וכו' ואם הוא בבית הכנסת אומר אלקי אבותיכם ולפי הירושלמי אומר אלקי אבותינו לפי שכל הגרים נקראים על שם אברהם שהיה אב להמון גוים ואנו סומכים על הירושלמי על זה. וכן נמי כתב הרמב"ם ז"ל. וה"ה לבכורים.
